מה באמת אנחנו יכולים ללמוד מהסדרה "מגש הכסף"? / ליאור ברק

כותב: ליאור ברק

כל מי שהסתובב לאחרונה ברשתות החברתיות, לא היה יכול לפספס את הדיון שהתפתח סביב הסדרה הדוקומנטרית "מגש הכסף" ( ששודרה במקור בערוץ 8, וזמינה לצפייה גם ברשת). הסדרה, בת שלושה פרקים, מציגה, בכל פרק מזווית אחרת, את המצב הכלכלי חברתי במדינתנו, מתוך שאיפה לעורר את הציבור לצאת למחאה חברתית , תוך "חשיפת" מידע שכביכול מוסתר מאתנו האזרחים, על ידי הממשלה ובעלי האינטרסים העסקיים העיקריים במשק.

בבסיס הפרק השני, בו אתמקד במסגרת זו, מציג פרופסור ירון זליכה ( שמגיש את הפרק ), על ידי מדדים השוואתיים של ישראל למדינות אחרות בעולם, עד כמה רע מצבנו.
הנתונים המוצגים בפרק חושפים לנו את מה שכבר ידוע לרובנו – אנחנו חיים בחברה אי-שוויונית בעליל, בה אנחנו עובדים קשה מדי, עבור מעט מדי כסף.

אי-השוויון בישראל הוא מהגבוהים במערב (על פי ארגון ה OECD  – הכנסות העשירון העליון בישראל גבוהות כמעט פי 15 מהכנסות העשירון התחתון). ישראל מדורגת רק במקום ה-66 במדד השוויוניות בעולם לאחר מדינות כגון אוסטריה, אנגליה, צרפת והודו . 23.5% מהאוכלוסייה מתחת לקו העוני. יחד עם זאת, כאמור, כוח העבודה בישראל אינו עצלן כלל (לפחות מבחינת שעות העבודה) – וממוצע שעות העבודה לעובד לשנה בישראל עומד על 1,929 שעות, יותר מאשר מדינות ה OECD, ארה"ב ויפן.

מתוך נתונים אלו גוזר פרופסור זליכה את טענתו העיקרית והיא כי המצב הקשה במשק הישראלי, איננו בגלל המצב הביטחוני או בגלל שישראל מדינה קטנה וגם לא בגלל האוכלוסייה הערבית והחרדית, אותם נוטים "להאשים" בנושא, חדשות לבקרים. לטענתו הסיבות האמיתיות הן :
מדיניות מיסוי שערורייתית של המדינה (על פיה חברות גדולות במשק מקבלות פטורים כאלו ואחרים מתשלום מיסים ), חוסר תחרותיות בתחומים מהותיים במשק  ( כגון בנקאות, אשראי, מזון ורכב ), שוד משאבי טבע שחולקו חינם על ידי הממשלה לבעלי הון, שחיתות שבוערת במגזר הציבורי, ומחירי הדיור הגבוהים.
הוויכוח שנוצר על נכונות הקביעות הנ"ל הם פוליטיים מעיקרם, ואין ברצוני להיכנס אליו במסגרת זו. מי שמעוניין לקרוא את הביקורת למידע שהוצג בסדרה, מוזמן לקרוא את מאמר הביקורת של פרופסור עומר מואב, שהתפרסם לאחרונה באתר ביזפורטל, אשר טוען כי הטענות המועלות ע"י יוצרי הסדרה, בחלקן מופרכות ורק "…דוחפת את הציבור כאן לרחובות, בדרישות הזויות ומזיקות".

האזרח ההדיוט שנקלע לעיצומו של הדיון לגבי נכונות הטענות ואיך ממשיכים מכאן הלאה – עלול למצוא את עצמו מסובך בכניסה לוויכוחים אידאולוגיים בסוגיות פוליטיות – כלכליות מורכבות.
הדיון חשוב וראוי, אבל דווקא מתוך הבנת הנתונים הכלכליים החמורים שבבסיס הדברים,
עליהם אין מחלוקת, ברצוני להתעכב ולהדגיש חלק מהפעולות הפשוטות, שכל אחד מאתנו יכול לבצע, על מנת לנסות ולשפר מעט את מצבו הפיננסי גם במציאות זו.
א. הקטנת דמי הניהול בקרנות פנסיה.
טיולים לחו"ל עם המשפחה, בילויים עם החברים, השקעה בעצמנו ורמת חיים גבוהה – לרובנו יש תוכניות גדולות עבור גיל הפנסיה ושנות גיל הזהב. כדי לאפשר את כל אלו, נדרשים סכומים פיננסים מהותיים. יתכן שבצעד פשוט (אחד מני רבים) תוכלו להשיג לעצמכם סכום משמעותי נוסף בקרן הפנסיה.
כיצד ? ובכן, עובדים רבים לא מודעים ליכולת שלהם להתמקח על הורדת דמי הניהול בקרנות הפנסיה ובכך להגדיל את רווחתם הכלכלית העתידית (בגיל הפנסיה) –
בצורה משמעותית, שיכולה להגיע למאות אלפי שקלים.
רובנו נוטים לחשוב שמדובר על תקופה רחוקה מדי ולכן אין טעם להשקיע בה מאמצי תכנון ומחשבה, אבל הכספים האלו ישמשו אתכם בתקופה מהותית בחייכם, ולאור תוחלת החיים שעולה, מדובר בתקופה ממושכת ולכן חשיבותה הרבה.
כדי להבין על מה אפשר להתמקח, חשוב להבין את מבנה התשלום של דמי הניהול בקרנות הפנסיה, שנחלקים לשניים:
דמי ניהול מההפקדות השוטפות (מקסימום 6%) ודמי ניהול מהצבירה הכוללת שלנו בקרן (מקסימום 0.5%). ניקח לדוגמא שכיר בן 30 שמשכורתו החודשית 10,000 ₪, המשלם דמי-ניהול מקסימליים בקרן הפנסיה וצבר עד כה סכום של 60,000 ₪ בקרן הפנסיה שלו. עכשיו נניח שאותו שכיר לא יתעצל, יבצע מיקוח מוצלח יחסית ויצליח להוריד את דמי הניהול שגובה ממנו קרן הפנסיה למחצית (וזה לא בלתי אפשרי), קרי הפחתה של דמי הניהול לרמה של 3% על ההפקדות ו- 0.25% על הצבירה.
על ידי ביצוע פעולה פשוטה זו הוא הגדיל לעצמו את הסכום הצבור בקרן הפנסיה, בעת גיל הפרישה –  בסכום כולל של כ-170,000 ₪ או יותר, בהשוואה למצב בו שילם את דמי הניהול הגבוהים. הסכום יכול להיות אף גבוה יותר כתלות באיכות ניהול הכספים של הקרן ובפרמטרים נוספים. שיחת טלפון אחת לסוכן הביטוח שלכם או ישירות לקרן הפנסיה יכולה להיות שווה לכם חיים נוחים יותר בפנסיה – לא תטלפנו ???

ב. ניצול מלא של נקודות הזיכוי ממס-הכנסה.
"העבודה היא חיינו – אבל לא בשבילנו" אומר זאב רווח בסרט "המובטל בטיטו".
עם זאת כמעט כולנו עובדים קשה לאורך שנים רבות ומחויבים ע"פ חוק בתשלום מס הכנסה. גם כאן, יתכן ואתם יכולים לשנות לטובה את המאזן הפיננסי שלכם.
ישנן הטבות שהמדינה מעניקה, לאוכלוסיות שונות, כדי להקל עליהם את ההתנהלות השוטפת והפחתה של גובה המס אותו הם צריכים לשלם. המדינה עושה זאת על ידי הענקת נקודות זיכוי אישיות ( כאשר לכל נקודה יש ערך כספי ממשי ) שמתקזזות מגובה המס שאותו עובד צריך לשלם. נכון לשנת 2015 שווי נקודת זיכוי לשנה עומדת על 2,616 ₪.
ככלל, גבר תושב ישראל נהנה מ 2.25 נקודות-זיכוי (כלומר זיכוי בגובה 5,886 ₪ בשנה) ואישה תושבת ישראל זכאית ל 2.75 נקודות (זיכוי בגובה 7,194 ₪ בשנה).
כך למשל, גבר ששכרו החודשי עומד על 4,900 ₪ בחודש (וזה מקור הכנסתו היחיד) היה אמור, לכאורה, לשלם מס הכנסה שנתי בגובה 5,880 ₪, אך עם 2.25 נקודות-זיכוי הוא לא ישלם מס הכנסה באותה שנה.
רבים לא מודעים לכך שניתן לקבל נקודות זיכוי נוספות, מעבר לאלו שצוינו לעיל,
בשלל קריטריונים ביניהם: זיכוי בעד ילד עם לקות למידה מסוימת (למידע נוסף – לחץ כאן ),
זיכוי בגין לימודי מקצוע (למידע נוסף – כאן ), זיכוי בגין תואר ראשון  (למידע נוסף – כאן), הורים לילדים מתחת לגיל 4, הורים לפעוטות, הורים לילדים עד גיל 18, חיילים משוחררים וקריטריונים נוספים – (למידע נוסף – כאן) . את ההקלות בנקודות הזיכוי ניתן לקבל על ידי פנייה למעסיק וכן גם באמצעות פנייה לפקיד השומה שבאזור מגוריכם.  למחשבון נקודות זיכוי של רשות המיסים – לחצו כאן.

ג. תיאום דמי ביטוח לאומי.
ביטוח לאומי הוא מקור לבדיחות רבות, כמו גם לתסכולים רבים בחיינו,
אבל רובנו לא מודעים לחשיבותו העצומה של המוסד בחיי הכלכלה בישראל,
ולעובדה שניתן גם ממנו, במקרים מסוימים, לקבל זיכויים כספיים.
האם אתם עובדים ביותר ממקום עבודה אחד? האם אתם מקבלים פנסיה מוקדמת ועובדים גם כשכירים? ייתכן ואתם משלמים לביטוח לאומי תשלום כפול ועליכם לבצע תיאום דמי ביטוח לאומי.
לדוגמא, שכיר שמקבל ממקום עבודה אחד 4,500 ₪ בחודש וממקום עבודה אחר 3,000 ₪ בחודש, ישלם מדי חודש 518 ₪ לביטוח לאומי. יחד עם זאת, אם אותו שכיר, ידאג לעשות תיאום דמי ביטוח הוא יצטרך לשלם רק 427 ₪ בחודש. מדובר על חיסכון שנתי של מעל 1,000 ₪ ולאורך שנות עבודה רבות החיסכון יכול להגיע לאלפי שקלים. צריך לזכור, כי במעבר על בקשתכם לתיאום דמי ביטוח לאומי – יתכן כי המסקנה תהיה הפוכה, קרי שלא שילמתם מספיק דמי ביטוח ולכן מומלץ לבדוק היטב את הנושא, הזכויות והחובות שלכם, באתר המוסד לביטוח לאומי – כאן.

ד. איתור כספי המטמון – כספים צבורים.
גילוי אוצרות חבויים הם חלום ילדות של כולנו, ולמרבה ההפתעה יש סיכוי שחלום כזה, לפחות של אוצר "קטן", יכול להתגשם גם עבורכם. אם עוד לא נעזרתם במנוע לאיתור חסכונות פנסיונים ופוליסות לביטוח חיים לחצו כאן. בעזרת המנוע תוכלו למצוא מידע על חשבונות ללא פעילות על שמכם או על שם קרוב שנפטר. חשבון ללא פעילות הוא חשבון שלא הופקדו אליו או נמשכו ממנו כספים בשנה האחרונה. ניתן לחפש  מידע על קופות גמל, קרנות פנסיה, ביטוחי חיים עם חיסכון (ביטוחי מנהלים) וקרנות השתלמות.

ה. תכנון תקציב למשק הבית.
קניות בסופר, צעצועים לילדים, תשלומי מיסים, תשלום ועד בית, ארנונה, חשמל, מים – כולנו מכירים את שטף ההוצאות שהוא חלק בלתי נפרד מחיינו. לעיתים קרובות, מרוב עצים לא רואים את היער – כלומר מרוב חשבונות ותשלומים, מוותרים על ביצוע תהליך מסודר של מעקב ותכנון חודשי נכון של הוצאות אל מול הכנסות. ניהול פשוט ומסודר של תנועות הכספים שלכם, יכול לעשות לכם סדר בשאלה שמטרידה את רובנו – "לאיפה למען השם נעלם הכסף שלי?".
בנוסף, ברגע שתבינו את דפוסי ההתנהגות הכספיים שלכם, תוכלו לקבל תובנות חדשות לגבי סידור מחדש ויעיל יותר של התקציב המשפחתי וכמה כסף מתוך ההכנסות כדאי לייעד לחיסכון. משרד האוצר כבר חשב על זה עבורנו, ובנה כלי יעיל מאוד שבעצם יעזור לכם לחשב את ניהול התקציב, במסגרת אתר "האוצר שלי" – כאן.

ו. השקיעו זמן בלימוד נושאים פיננסים –
אל תתייאשו ואל תוותרו על העשרת הידע לגבי מקורות חסכון והשקעה מסביבכם.
לפעמים במרוץ החיים, אנחנו נוטים לוותר על לימוד מעמיק של נושאים פיננסים.
עם זאת, מחקרים רבים מראים שישנו קשר ישיר בין רמת הידע הפיננסי (אוריינות פיננסית) לגובה הסכום הנצבר עבור החיסכון לפרישה. בעלי אוריינות פיננסית מחזיקים בתוכניות פרישה טובות יותר, מודעים  לעולם הכלכלי הסובב אותם ומתמודדים עם החלטות פיננסיות בצורה טובה יותר. קחו אחריות על החיים הפיננסים שלכם.
אחרי שתעברו את משוכת הפתיחה, תגלו עולם שלם ומרתק שיפתח בפניכם.
זה הכסף שלכם, עשו יותר ממנו.
ליאור ברק הוא מרצה בכיר ומנהל תחום אופציות ו- Capital Management במכללת פסגות.

ליצירת קשר ניתן לשלוח דואר אלקטרוני ל  liorb@https://dev.psagot.org

*** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או    ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

המכללה עוסקת בלימודי שוק ההון ומסחר בלבד, אינה מספקת שירותי ייעוץ השקעות כהגדרתם בחוק, ואינה בעלת רישיון מכוח החוק. יודגש: מבזקי המידע והשיעורים בחדרי המסחר כוללים נתונים כלליים אודות אירועים בשוק ההון, ואינם מתיימרים להוות תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של אדם מסוים